top of page
חיפוש
  • תמונת הסופר/תברברה תמיר מרפאה בעיסוק

אוריינטציה קוגניטיבית לביצוע עיסוקים יום יומיים

עודכן: 29 במאי 2023

Cognitive Orientation to Daily Occupational Performance

אורינטציה קוגניטיבית לביצוע עיסוקים יום – יומיים


ברברה תמיר ריפוי בעיסוק אזור השרון ועמק חפר.

COOP היא גישה טיפולית חדשה המשתמשת בעוצמה של הקוגניציה כדי להניע ביצוע מוצלח. היא מתמקדת בעליונותה של הקוגניציה ובשימוש באסטרטגיות לצורך רכישת מיומנויות ופיתוח מומחיות עיסוקית אצל ילדים בני 12 - 7 שנים עם תסמונת DCD.

הגדרת התסמונת DCD Developmental Coordination Disorder היא איחור ברכישת מיומנויות מוטוריות ללא פגיעה ביכולת אינטלקטואלית. לילדים אלה יש קושי בתחום המוטורי – ביצועי, בלמידה מוטורית המתבטאת במיוחד כשצריכים לבצע מטלה חדשה. ילדים עם DCD יכולים ללמוד משימות חדשות אך לא במהירות וברמה של בני גילם ללא המגבלה. הם מתקשים גם להכליל ולהעביר מיומנות אחת למיומנות אחרת דומה. המגבלה היא בהתפתחות של קואורדינציה מוטורית המפריעה באופן משמעותי בביצוע מטלות מוטוריות הקשורות להישגים אקדמיים ( כמו כתיבה) ובעיסוקים יום – יומיים.

גישה ה – COOP היא מותאמת אינדיבידואלית לכל ילד. הוא מודרך בשימוש של אסטרטגיה גלובאלית ובזיהוי של אסטרטגיות ספציפיות לתחום בו הוא רוצה להתקדם וימצא דרכים חדשות ויעילות להשגת מטרות פונקציונאליות שהוא בעצמו בחר.


ניתן למצוא את התחלת תיאוריות הלמידה ופתרון בעיות בכתבים של Vygotsky (1896 –

1934) אשר צפה בניסיונות של ילדים לפתור בעיות. הוא מצא שילדים דיברו בקול רם בנקודות של קושי ובזמן שניסו לפתור בעיה. ילדים בוגרים יותר נראו חושבים, כדיבור פנימי, על הפתרון ואחר כך עוברים למעשה. הוא מצא כי מחשבותיהם של ילדים בוגרים היו דומים מאוד לדיבור בקול רם של הילדים הצעירים. מסקנותיו היו כי ילדים צריכים לדבר בדרכם לפתרון בעיה ומטרתו של הדיבור לעזור להם לגבש תוכנית. לפי Vygotsky התפתחות קוגניטיבית מתרחשת בתהליך של הפנמה הדרגתית של מושגים ויחסים אשר נלמדו דרך אינטראקציה עם אנשים אחרים שהיו יותר מומחים מבחינה קוגניטיבית. הילד חווה פתרון בעיות בפעילות עם אדם אחר משמעותי לו. בהתחלה, המבוגר עושה את רוב העבודה הקוגניטיבית תוך דיבור אל הילד. הילד מפנים את דיבורו בהדרגה, מתנסה ומיישם ובסוף, תהליך זה יהי חלק ממכלול הכישורים של הילד. התיאוריה של Vygotsky בדבר השימוש בדיבור פנימי כדי להדריך ולווסת את התנהגותו של הילד הייתה בבסיס רעיונותיו של

Meichenbaum ולגישתו הקוגניטיבית – התנהגותית. הוא טען שילד יכול ללמוד לווסת את התנהגותו על ידי לימוד עצמי של: זיהוי מטרה

פיתוח תוכנית

יישום תוכנית

בדיקת תוצאות


Meichenbaum & Goodmann תארו רצף של צעדים בתהליך של פתרון בעיות בלימוד עצמי שמבוגר מומחה מדגים לילד. תחילה, תהליך זה מדובר על ידי הילד בקול רם, אחר כך מופנם ונזכר בשקט על ידי דיבור פנימי.

השלבים בתהליך של פתרון בעיות הם: Goal Plan Do Check מטרה תכנון יישום בדיקה

בתהליך למידה זה הם הדגישו את החשיבות של :

השימוש בפעילויות יום – יומיות

ההקשר בו אפשר להשתמש בתהליך

הגישור לפעילויות אחרות מתוך החיים הממשיים

ייחודיות התהליך ומתן משוב לילד על ידי מבוגר המשמעותי לו


לפי Feuerstein התפתחות קוגניטיבית נובעת משני סוגי פעילות גומלין:

1. חשיפה ישירה למטלות בסביבה ( דומה למודלים התפתחותיים של Piaget )

2. "חווית למידה מתווכת" "mediated learning experience" , כלומר, חוויות יום יומיות צריכות להיות מזברות על ידי מבוגר והוא בוחר ומארגן גירויים מהסביבה המתאימים לרמת יכולת הלמידה של הילד.

הגורם המכריע בהתפתחות קוגניטיבית הוא נוכחותו של מתווך אשר מסוגל לעזור לילד להפיק הגיון מחוויות החיים. להיות מתווך משמעותו שהמבוגר ייקח על עצמו תפקיד פעיל כחוליה אמצעית מתווכת בין הילד והמטלה והוא גם עוזר לילד להפיק משמעות יותר כללית ממנה.

Feuerstein (ואחריו Haywood ) ציין את הדרך בה המבוגר צריך ללכת כדי לתווך באופן יעיל והיא כוללת:

שאלות במשך התהליך

גישור

הדגמה

אתגר

משוב מפורט

COOP מאחדת כל הרעיונות הנ"ל:

- מחשבותיו של Vygotsky שהילד צריך להוביל את עצמו בדרך לפתרון בעיה על ידי דיבור בקל רם.

- מבנה של פתרון בעיות של Meichenbaum מטרה – תכנון – יישום – בדיקה משמש כאסטרטגיה גלובלית

- טכניקות תווך של Feuerstein&Haywood משולבות כדי לאפשר גילוי מודרך ולספק את השיטה דרכה המטפל מפיק תגובות מהילד.

באותו זמן התפתחה תיאוריה חדשה של למידה ושליטה מוטורית. בשנת 1967 Bernstein טוען לראשונה שלמידה מוטורית היא תהליך של פתרון בעיות תנועה. תרגול של מיומנות מוטורית נועד לחזור על וללמוד את התהליך הדרוש כדי לפתור את הבעיה הטמונה במיומנות.

טענתו זאת היא בניגוד למודלים ההירארכיים של התפתחות מוטורית המציגים את ההתפתחות המוטורית כתוצאה של הבשלת מערכת העצבים המרכזית והיא מאורגנת באופן

הירארכי כך שה- Cortex מקבל בהדרגה שליטה על המערכת. משנות ה- 1990 תיאורטיקנים חוזרים לחשיבתו של Bernstein וטוענים נגד התיאוריה ההירארכית. התיאוריה החדשה אומרת שהתפתחות ושליטה מוטורית הם תוצאה של פעילות גומלין ושיתוף בין מערכות רבות בזמן שילד מנסה לפתור בעיות תנועה ובכך מבוססת על תיאוריות מערכות דינאמיות dynamic systems theories . הן טוענות שמערכות השרירים והשלד, מערכת העצבים והמערכת הקוגניטיבית פועלות בפעילות גומלין עם המוטיבציה של הילד לבצע משימה, עם המבנה והדרישות של המשימה עצמה ועם המגבלות של הסביבה. תנועות חדשות ושליטה מוטורית הן תוצאה של שיתוף פעולה בין כל המערכות והתארגנותן כדי לפתור בעיה של תנועה. Gentile מתארת שני תהליכי למידה המתרחשים בו-זמנית ברכישת מיומנות מוטורית פונקציונאלית.

1. תהליך למידה מפורש כשהילד מבצע באופן מודע תנועה שהיא קרובה לדרישות המטלה. היא כוללת הכללה של תנועות הגוף והזרועות לכל המטלות הדומות, למשל תפיסת כדור. למידה זאת מתאפשרת בהדרכה מילולית.

2. למידה חבויה מתרחשת דרך תרגול, יציבה, מנח מסוים של פרקים ותבניות של כווץ שרירים. התנועה תהיה יותר מתוחכמת, אך היא ניתנת פחות להדרכה מילולית.


ב- COOP הילד לומד מיומנות מוטורית חדשה או משפר ביצוע של מיומנות אשר עדיין לא מספיק מפותחת. כשלמידה מוטורית נחשבת לפתרון בעיה על ידי הילד, הוא צריך ללמוד את התהליך על ידי מציאת פתרון בעצמו, בדרך של יצירת דרכים אלטרנטיביות לפתרון ו"גילוי" של השיטה המצליחה.

התפקיד של המטפל הוא להדריך את ה-"גילוי" והוא צריך:

- לביים את הסביבה

- לשוות את תשומת לבו של הילד לנקודות ספציפיות בהם הוא נתקע

- להציג את התכונות הרלוונטיות של המטלה, של הסביבה ושל גופו של הילד

- ליצור פתרונות אלטרנטיביים לתנועה שהילד משתמש בה כעת

כתוצאה מכל הצעדים אלה, אסטרטגיות מתאימות של תנועה תהינה ברורות לילד.

הטיפול בגישה ה- COOP ממוקד בילד ומטרות הטיפול נבחרות על ידו

הצלחה בביצוע מטלות יום-יומיות נובעת מהתאמה אופטימאלית בין האדם, הסביבה והעיסוק. חשיבה על הגברת הביצוע הובילה לטיפול ממוקד במטלה עצמה ולא במרכיבי המיומנות והיכולת אשר בבסיס, כפי שקיים בגישה המסורתית המבוססת על מודלים הירארכיים של התפתחות מוטורית. בתפיסתה ה- "bottom up ", בעיות של ביצוע מוטורי נובעות מסוג של פגיעה סנסורית, סנסו-מוטורית, או סנסו-אינטגרטיבית. הטיפול מתוכנן לשפר את הפגיעות הבסיסיות אלה.

תיאוריות מערכות דינאמיות מתארות למידה מוטורית כתהליך רב-במתי של יחסי גומלין בין האדם, הסביבה והעיסוק. שליטה מוטורית תיווצר כשהאדם יהיה יותר יעיל בביצוע של מטלה ספציפית. הטיפול מתמקד במטלה הנבחרת על ידי הילד בגישה "top down " או גישה המבוססת על העיסוק.

Bandura טוען כי חוויות ממשיות של הילד בביצוע של מטלה תורמות באופן הכי משמעותי לדימוי העצמי שלו. כשילדים מפתחים יכולת מטה-קוגניטיבית הם יכולים לחשוב על אופן ביצוע של מטלה ויכולים לשפוט את יכולתם ומגבלות שלם באופן די מדויק. כשילדים מסוגלים לזהות תחומי קושי ואז מציבים מטרות, הם מרגישים יותר חזקים. רגשות של חוזק מביאים להגברת מחויבות להגיע למטרה, מובילים לביצוע ולהערכת יכולת גבוהים יותר ולקידום של הצבת מטרות חדשות. ילדים מגיעים גם ליכולת לחשוב שהשקעת מאמץ והתמדה יכולים לפצות על חוסר יכולת.

גישה ה- COOP מעודדת בחירה עצמית של מטרות טיפול. היא מיועדת לילדים בני 7-12 שנים שיכולתם המטה-קוגניטיבית מפותחת מספיק כדי לאפשר להם חשיבה על אופן ביצוע מטלה. בנוסף, לילד שבחר לעצמו מטרה יש מוטיבציה להגיע אליה.

בבסיס גישה ה- COOP קיימות גם תיאוריות של שימוש באסטרטגיות. Pressley (& קולגות) מציגים שימוש באסטרטגיות קוגניטיביות לשיפור למידה. לפי הגדרתם אסטרטגיה היא " גישה של אדם למטלה והיא כוללת: אופן חשיבה ועשייה בזמן תכנון, יישום והערכת ביצוע המטלה ותוצאותיה". זאת גישה מתוכננת לביצוע מודע של מטלה וכוללת הגשמה של אסטרטגיות קוגניטיביות ומטה-קוגניטיביות. ההגדרה של אסטרטגיה מטה-קוגניטיבית היא "בחירה מודעת של אסטרטגיה קוגניטיבית, פיקוח, והערכה של יישומה".

ב- COOP הילד צריך להשתמש במבנה של פתרון בעיות של Meichenbaum ולהדריך את עצמו בצעדים לפתרון בעיה. צעדים אלה דורשים ממנו לחשוב על דרישות המטלה והאסטרטגיה. הוא צריך להתאים את האסטרטגיה למטלה על בסיס של תכונות משותפות. כדי להכליל אסטרטגיה, הילד צריך לדעת איך, מתי ואיפה להשתמש באסטרטגיה. הדרך הטובה ביותר לאפשר העברה תמונה באופן לימוד האסטרטגיה עצמה. Pressley (& קולגות) ממליצים על "גילוי מודרך" "guided discovery ". זאת למידה הכוללת:

הצבת שאלות לילד הממוקדים במרכיבים רלוונטיים ולא רלוונטיים

בקשות מהילד ליצור חוק הכולל פירוט התנאים הצרכים להתקיים כדי ליישם את האסטרטגיה

שאלות של תהליך ממוקדות בתהליך פתרון בעיה ומדגישים תכונות רלוונטיות של מטלה.

Feuerstein (& קולגות) מדגישים את חשיבותו של המתווך המגשר. הוא שואל שאלות מכוונות אשר מביאות את הילד לחשוב על מצבים אחרים בהם ניתן/צריך לבצע את המטלה המסוימת או להפעיל אסטרטגיה מסוימת. ב- COOP הילד משתמש באסטרטגיות קוגניטיביות כדי לרכוש מיומנות. ההכללה נתמכת על ידי אסטרטגיה של פתרון בעיות. הוא מפתח אסטרטגיות ספציפיות לתחום שהם גשר בין יכולתו של הילד לרמת מיומנות נדרשת ועוזרות לו לפתח תכנון תנועות מתאים.

ניתן לסכם במסכנות:

1. תיאוריות עכשוויות של למידה מוטורית תומכות בגישה המתמקדת במטרות טיפול אשר נבחרו על ידי הילד. שליטה מוטורית תופיע כשהילד עובד על מטלה שהוא רוצה בה ויש לו מוטיבציה ללמוד אותה.

2. מטלות ומטרות צריכות להיות אקולוגיות, מבוצעות בסביבה מציאותית עם הזדמנות לתרגול ומשוב וממוקדות בלמידה של פתרון בעיות.

3. מבנה של פתרון בעיות צריך להיות גלובלי כדי לקדם את יכולתו של הילד לבחור, ליישם, לפקח ולהעריך אסטרטגיות ספציפיות למטלה.

4. לעידוד ההערכה וההכללה של אסטרטגיות נלמדות צריך להדריך את הילד כדי שהוא יגלה את האסטרטגיות. צריך לעודד אותו על ידי שאלות ולהתמקד בתהליך של בחירתם והערכתם בתוצאות.

COOP פותחת מ- 1991. הגרסה המקורית הייתה "Verbal self-guidance " והדגישה את המרכיב של הדרכה עצמית מילולית. בדיקה מעמיקה של Mandich הבהירה ש- VSG זהו רק מרכיב אחד של הגישה ויש עוד מספר אסטרטגיות נוספות שהתגלו בטיפול. כדי להדגיש חשיבותן של האסטרטגיות הקוגניטיביות השם שונה ל- COOP. ניסיון בהדרכה של תרפיסטים בגישה ה- COOP הבליט את התכונות המפתח של הגישה ואפשר עידון של הפרוטוקול הטיפולי.

בהמשך יינתן תיאור קצר של פרוטוקול כזה, אך צריך להזהיר שתיאור של הגישה הטיפולית אינו מספיק לשימוש מקצועי בה. הניסיון בהדרכת תרפיסטים הדגיש מאוד את הסטייה של הגישה מטיפול מסורתי ולפי כך התרפיסט זקוק להדרכה מעשית.

ל- COOP שלוש מטרות:

1. רכישת מיומנות: הילד לומד לבצע את המיומנות הדרושה או הרצויה. הגישה הממוקדת בילד מאפשרת לזהות את המיומנויות שהוא ילמד: מעבירים לו את המבחן COPM כדי לזהות 3 המיומנויות שהילד צריך, רוצה או מצופה לבצע בביה"ס, בבית או במשחק עם חברים והן תהיינה במוקד הטיפול. ה- COPM הוא מבחן של דיווח עצמי המאפשר לילדים לעמוד את רמת הביצוע שלהם וגם את שביעות רצונם מביצוע של המטלה.

2. פיתוח של אסטרטגיות קוגניטיביות: הילד לומד להשתמש באסטרטגיה גלובלית

כמסגרת לגילוי של אסטרטגיות ספציפיות לתחום אשר יפתרו בעיות של ביצוע ובכך

יאפשרו ביצוע ויקדמו רכישת מיומנות.

3. הכללה והעברה: הילד משתמש במיומנויות החדשות מעבר לפגישה הטיפולית, בחיי

יום יום ומיומנויות אלה מהוות בסיס ללמידה של מיומנויות קשורות.


כדי להבטיח הצלחה של הטיפול בגישה ה-COOP צריכים להתקיים מספר תנאים. הם נוגעים לילד, הוריו והתרפיסט.

כדי שהילד יפיק תועלת מהגישה הוא צריך:

- יכולות קוגניטיביות ושפתיות מספיקות כדי להגיב לגישה

- להיות מסוגל לזהות 3 מטרות עיסוקיות

- להיות מסוגל להגיב ולהיות קשוב לתרפיסט

- להיות בעל פוטנציאל לבצע את המטלה

- להיות בעל מוטיבציה ללמוד 3 מיומנויות

הגישה מצליחה טוב כשההורים מעורבים ומחויבים להגשים את הגישה מעבר למקום הטיפול. רצוי שליפני תחילת הטיפול התרפיסט יפתח קשר עם ההורים, כך שההורים מחויבים להשתתף בפגישות הטיפול ולהגשים את COOP בבית. חשוב שההורים מבינים את התפקיד שהם ממלאים כדי לעזור לילדם לרכוש מיומנויות, לפתח אסטרטגיות קוגניטיביות ולהעבירם ולהכלילם לחיי יום יום.

התרפיסט צריך להביא אתו מיומנויות תקשורת יעילות, ניסיון בעבודה עם ילדים מוגבלים במסגרת ממוקדת בילד, מיומנויות טובות מאוד בניתוח פעילות ומחויבות לעבוד עם הורים.


מאפיינים עיקריים של גישה ה-COOP

פגישות מובנות

ניתוח דינאמי של ביצוע פעילות

אסטרטגיות קוגניטיביות: אסטרטגיה גלובלית ואסטרטגיות ספציפיות לתחום

עקרונות מקדמות יכולת

מעורבות הורים


תיאור קצר:

מבנה פגישות:

12 פגישות טיפוליות ניתנות לפי מערך מובנה, אחד לאחד, לאורך כשעה.

תהליך הטיפול מחולק ל-5 שלבים:

- הכנה

- הערכה

- מבוא

- רכישה

- סיכום

מטרות הטיפול נבחרות על ידי הילד:

בגישה הממוקדת בילד, לנקודת מבט שלו יש חשיבות מרכזית לאורך כל הדרך. היא נובעת מהבנה כללית בשירותי הבריאות שלילדים צריכה להיות דעה בטיפול הנוגע להם. היא גם מתאימה לפילוסופיה של ריפוי בעיסוק הממוקדת במטופל. נוסף לכך, כשהילד בוחר בעצמו מטרות, מובטחת "רלוונטיות אקולוגית" והיא מקדמת את המוטיבציה, ההעברה וההכללה.

לכן, ומראש נותנים לילד "יומן פעילויות יום-יום ", לפני פגישה של קביעת מטרות טיפול. היומן עוזר לילדים לחשוב על פעילויות שהם עושים יום-יום.

ניתוח דינאמי של ביצוע מטלות:

Dynamic performance analysis

זהו תהליך דינאמי, חוזר ומתמשך של ניתוח פעילות בזמן אמת כדי לבנות את התהליך של פתרון בעיות. תהליך זה מתחיל בפגישה ראשונה וממשיך לאורך כל הזמן במטרה לפתור בעיות ביצוע על ידי זיהוי נקודות שבירה של הביצוע, זיהוי פתרונות אפשריים ובחינתם בצורה של ניסוי וטעייה. DPA מבוסס על 3 הנחות בקשר לביצוע עיסוקי:

1. מוטיבציה: היא תנאי מוקדם לביצוע מוצלח המשפיע על למידה, רכישת המיומנות, ביצוע והתמדה.

2. ידע קודם על המיומנות: תנאי מוקדם לביצוע הוא ידע על דרישות המטלה והוא גם חלק אינטגראלי מפיתוח אסטרטגיה לביצוע. כשאין ידע בסיסי לפחות על המטלה, יהיה קשה מאוד או בלתי אפשרי לעשות ניתוח של ביצוע מטלה. לילדים עם DCD אין מספיק ידע על המטלה כדי לתמוך בביצוע שלה, לכן התרפיסט צריך להשלים ידע חסר וכתוצאה מכך הביצוע ישתפר.

3. ביצוע עיסוקי: בספרות של ריפוי בעיסוק, הביצוע הוא תוצאה של יחסי גומלין בין האדם, העיסוק והסביבה. ביצוע מוצלח דורש להגיע לשווי משקל בין יכולת המבצע, דרישות של העיסוק והסביבה.

אסטרטגיות קוגניטיביות

הן אופרציות קוגניטיביות מעבר לתהליכים קונקרטיים המתחייבים מביצוע המטלה עצמה. הן תהליכי חשיבה אסטרטגיים המכוונים להגיע למטרה. ב-COOP קיימות 2 סוגי אסטרטגיות:

1. אסטרטגיה גלובלית היא אסטרטגיה ביצועית כללית המתמקדת בהגברת מודעות מטה-קוגניטיבית ומאמנת את הילד לכוון ולהעריך את עצמו. האסטרטגיה הגלובלית ב-COOP היא GPDC לפתרון בעיות. כל שלב של GPDC מאפשר אספקט אחר של חשיבה מטה-קוגניטיבית:

המטרה ( goal ) מובילה את הילד לשאול את עצמו

התכנון ( plan ) מצריך הכוונה עצמית על ידי הילד

היישום ( do ) דורש הסתכלות על עצמו

הבדיקה ( check ) מעודדת הערכה עצמית וחיזוק עצמי

השימוש באסטרטגיה גלובלית מלמד את הילד לדבר עם עצמו דרך מטלה ולפתח יכולת מטה-קוגניטיבית של פתרון בעיות. התרפיסט מלמד את האסטרטגיה בפגישה השנייה והילד מקבל חיזוקים לאורך כל הפגישות הבאות.

2. אסטרטגיות ספציפיות לתחום:

הן מבחר של אסטרטגיות קוגניטיביות הממוקדות בשיפור ביצוע ספציפי למטלה,

ספציפי לילד או לסיטואציה.

Mandich & קולגות מצאו 8 אסטרטגיות שהן ספציפיות לתחום:

מנח הגוף

פירוט/התאמה או שינוי המטלה

הרגשה של תנועה

זיכרון ורבלי – מוטורי

שיגרה ורבלית בעל פה

הדרכה ורבלית

תשומת לב בביצוע

עקרונות מדמי יכולת

מספר עקרונות פותחו לשימוש ב-COOP לעזור לילד ללמוד. הם נובעים מעקרונות כלליים של למידה, מספרים על טכניקות של תווך, ממידע על למידה מוטורית ומניסיון קליני עם ילדים עם DCD.

1. לעשות כיף: הניסיון עם COOP מלמד שהתרפיסטים המשחקים בעצמם באינטראקציה עם הילדים הם מצליחים ביותר להביא את הילדים לשימוש באסטרטגיות קוגניטיביות ולשפר ביצוע עיסוקי.

2. לקדם שימוש נכון באסטרטגיה. האסטרטגיות הגשר בין יכולת ורכישת המיומנות. ב-COOP התרפיסט מקדם שימוש נכון באסטרטגיה על ידי:

- הערכה והספקה של ידע על מטלה לילד לפי הצורך

- עזרה בפיתוח מספר אסטרטגיות

- הדרכה לילד לראות את הקשר בין השקעה ושימוש באסטרטגיה לבין ביצוע מוצלח.

- מסגור ב-GPDC , האסטרטגיה הגלובלית היא מסגרת לפתרון בעיות ביצוע.


3. דבר – דבר בזמן שלו. ילדים לומדים הכי טוב כשדבר אחד מובא בפניהם. בזמן שהמטפל מזהה מספר נושאים שצריכים להיות במוקד טיפולי, חשוב למקד את הילד בדבר אחד בלבד ולא לדרוש דרישות גבוהות מידי מריכוזו.

4. לעבוד לקראת עצמאות. במשך הטיפול ב-COOP איכות האינטראקציה בין התרפיסט והילד משתנה. בהתחלה, התרפיסט לוקח תפקיד ראשי ומדגים את השימוש באסטרטגיה. בהדרגה, הוא זונח את התפקיד המוביל כך שהילד יכול להוביל בפתרון בעיות של ביצוע. במשך כל הטיפול התרפיסט מעודד את הילד להשתמש באסטרטגיה במצבי יום יום על ידי דיבור עם הילד ועם הוריו על הזדמנויות להעברה ובכללה. בכל טיפול ניתנים שיעורי בית.

5. גילוי מודרך. ילדים זוכרים הכי טוב כשהם מגלים משהו בעצמם, לכן ב-COOP יש דגש על גילוי על ידי הילד כדי לתמוך בביצוע. התרפיסט משתמש באופן חוזר בטכניקות של תיווך של Feuerstein & קולגות כדי להוביל את הילד לגלות את האסטרטגיות אשר יעזרו לו לבצע את המטלה שהוא בחר.


מעורבות הורים

חשובה מאוד כדי לקדם רכישת מיומנויות מתמשכת על ידי הילד, שימוש באסטרטגיות, הכללה והעברה של למידה. התרפיסט יכול לקדם מעורבות של הורים על ידי הדרכתם בתכונות הבולטות של הגישה והפעלה של עקרונות מקדמי יכולת. בדרך זאת ההורים יהיו חוליה מקשרת בין מקום הטיפול וסביבות אחרות. מעורבות הורים בתוכנית טיפול נחשבת כבר זמן מה כמקדמת שמירה על התנהגויות נלמדות. ב-COOP ההורים מתבקשים להשתתף בפגישה שנייה בה התרפיסט בלמד את הילד את האסטרטגיה הגלובלית. אחריה ההורים מעודדים לעזור לילד לתרגל את הפעלת האסטרטגיה לפני הפגישה הבאה. בנוסף, ההורים מתבקשים לצפות בעוד 2 מפגשים לפחות ומעודדים להשתתף במפגשים נוספים רבים ככל שאפשר. לפני כל מפגש, התרפיסט מדבר עם ההורים והילד על שיעורי הבית. דוגמאות של אסטרטגיות גלובליות וספציפיות מופקות משימושם בין המפגשים. לעתים קרובות ההורים מנצלים את ההזדמנות לתאר הצלחה ולדבר על הבעיות. בסוף כל פגישה, האסטרטגיות שהופעלו בטיפול נבדקות והפעלתן האפשרית בסביבת הבית או ביה"ס מדוברות.

ברברה תמיר ריפוי בעיסוק אזור השרון ועמק חפר. שיפור הפרעות קשב וריכוז, קריאה וכתיבה, יציבה נכונה, החזקת עפרון, הכנה לכתה א'
ברברה תמיר ריפוי בעיסוק אזור השרון ועמק חפר

1,292 צפיות0 תגובות

Kommentare


bottom of page