ברברה תמיר, מרפאה בעיסוק

הכנה לכתה א'
בתחום הלשוני הספציפי של רכישת הכתיבה וכתיבת המספרים הגישה ההתפתחותית מאמינה בארגון מחדש של חשיבה באופן איכותי וייחודי, הדרגתי ומתמשך. שינוים איכותיים מתרחשים במבנה הידע המוגדר ויוצרים תהליך של שלבים בתחום זה.  
האוריינות כתהליך אינדיבידואלי ומורכב של רכישת הקריאה והכתיבה מוביל בשלב האחרון לחילוק ההברות של מילים, בהם עסקו הילדים בשלב קודם, ליחידות יותר קטנות של צליל (פונמה). כשילד מבין את הסיבות לנטישת ה-"השערה הברתית", רק אז הוא יכול להתקדם לפירוק לפונמות (צלילים בודדים)
בשלב האחרון זה (גיל 5-6 ש) ילדים מגלים את ה"עיקרון האלפביתי", את העובדה שניתן לייצג צלילים בודדים (פונמות) על ידי אותיות כך, שכל פעם שפונמה מסוימת מופיעה במילה, ולא חשוב באיזה מיקום במילה, היא מיוצגת על ידי אותה אות. 
הילד עושה עבודה אישית וקוגניטיבית, מטה- לינגוויסטית (חשיבה על השפה עצמה),  בהטלת עקרונות מסוימים על המידע שהסביבה מעבירה לו אודות הקריאה והכתיבה. 
לכן, רצוי שהכתיבה תהיה  חלק מפעילויות יום-יום בגן ככלי תקשורתי וטקסטים שונים יכולים להיכלל בהן, כמו : 
•    כתיבת שמו של הילד, כתיבת שמות החברים ובני משפחתו
•    כתיבת שמות לציוריו של הילד
•    כתיבת רשימת בקשותיו מהגננת או מהוריו
•    כתיבת מרשמים בזמן משחק בפינת הרופא
•    שירים או חרוזים
•    סיפורים וחוויות
 

הרציונל החשוב עליו מתבססת גישה ההתפתחותית וההכנה לכתה א' הוא כי המקור העיקרי להבנת הכתיבה הוא הכתיבה עצמה. הכתיבה היא גם מכשיר "אפיסטמי", (הכרתי) כלומר הכתיבה היא גם "אובייקט- לחשוב- איתו" ולפתור בעיות איתו. לימוד הכתיבה מכיל בתוכו שינוי קוגניטיבי לא רק בכתיבה עצמה, אלה מעבר לכך, גם בתחום הידע הספציפי המיוצג על ידה. 
יש צורך גם בהרחבת העניין של הילד בכתיבה כתחום ידע על ידי הכתבות, השוואות בין מילים, משפטים, טקסטים וחוקי איות. הן הפעילויות המשמעותיות העוזרות לילדים לגלות קביעויות ולחפש הסברים (metalinguistics) 
רכישת הכתיבה משנה את חשיבתו של הילד על השפה ובדומה לכך, רכישת כתיבת הספרות משנה את חשיבתו לגבי תחום המספר. ילדים נגשים לשתי מערכות הרישום, הכתב ומערכת המספרים, עם דעות שלהם על תכונותיהן, אך האפיונים של המערכות עצמן משפיעים ומשנים את חשיבתם של הילדים. 
 
כמה מחשבות על שתי מערכות הרישום:
לשתי מערכות הרישום, הכתיבה והמספרים, יש אפיונים המעמידים בעיות חדשות בתחום:
משמעות מיקום המספר היא בעיה במערכת הכתובה של המספרים ולא בתפיסת המספר. 
 הייצוג המופרד של הצלילים היא בעיה באיות ולא בדיבור.